רש"י על גיטין מ״ה ב:ט׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור גיטין מ״ה ב:ט׳
9 דְּתַנְיָא: צִיפָּן זָהָב אוֹ שֶׁטָּלָה עֲלֵיהֶן עוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה – פְּסוּלוֹת. עוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה – כְּשֵׁרוֹת, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עִיבְּדָן לִשְׁמָן. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אֲפִילּוּ עוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה – פְּסוּלוֹת, עַד שֶׁיְּעַבְּדֵן לִשְׁמָן.
פירוש רש"י על גיטין מ״ה ב:ט׳
9 ציפן - לתפילין זהב:
10 שטלה - לשון טלאי כלומר עשה חיפוי כיס שלהן בעור בהמה טמאה:
11 פסולות - דכתיב שמות יג בפיך מן המותר בפיך: